היבטים חברתיים ורגשיים של דיסלקסיה

 

מומחית לפסיכולוגיה חינוכית

 

המאמר פורסם באנגלית ב:

 

The Dyslexia Handbook 2002 – Mike Johnson and Lindsay Peer (Eds.) By the BDA

 

התרגום לעברית ע“י ד“ר עירית כהן, פורסם בביטאון אגודת אורטון דיסלקסיה ישראל נובמבר 2002

 

 

 

 

 

 

במשך שנים רבות ניסו חוקרים לבחון את השפעותיה של הדיסלקסיה על היחיד. רווחת הסכמה בקרב החוקרים השונים בכל הקשור להשפעותיה העמוקות של הדיסלקסיה על ההתנסויות החינוכיות של יחידים ועל יכולתם לשלוט במיומנויות קריאה וכתיבה. עם זאת, קשה לבחון את השפעות הדיסלקסיה על תלמידים בלי לקחת בחשבון את השלכותיה החברתיות והרגשיות. לא רק הלקויות הקוגניטיביות המסוימות הן שעושות את הדיסלקסיה לבעיה חמורה, אלא גם, ובעיקר, התגובות וההיזון החוזר השליליים שהתלמידים הדיסלקטיים מקבלים מסביבתם החברתית בשל קשיי הלמידה שלהם.

 

תלמידים דיסלקטיים נתפסים כמצויים בסיכון גבוה לכישלון לא רק מבחינה לימודית אלא גם מבחינה חברתית ורגשית. קשיי הלמידה שהם מתנסים בהם עלולים להוביל לקשיים חברתיים והתנהגותיים בכיתה ו/או בבית. התסכול והכישלון המתמשכים במקצועות הלימוד השונים מובילים לתחושות של אי ביטחון ועלולות להיות להן השפעות רבות על מעמד חברתי, יצירת תבניות חברות, קבלה והסתגלות חברתית. אגרסיביות והתנהגות אנטי חברתית עלולים לנבוע ממצוקות אלה. מצבי דחק ואי ביטחון עלולים להוביל להעמקת הקשיים בעיבוד מידע. בעת התמודדות עם בעיות, תלמידים דיסלקטיים רבים עלולים לאמץ אסטרטגיות של הימנעות והאשמה עצמית.

 

תלמידים דיסלקטיים פגיעים לתגובות שליליות מהורים, מורים ובני גיל ועשויים להפגין רגשות אשם וכישלון, אי התאמה, ביטחון עצמי נמוך, חוסר תקווה וחוסר עונים. בבית הספר, תלמידים תת-משיגים עשויים להיתפס כעצלנים ושאינם משתדלים די הצורך, והכישלון שלהם עלול להיתפס במונחים של התנהגות וגישה גרועות. חוסר סובלנות והאשמה מצד מורים מגבירים את החרדה, התסכול והבלבול של תלמידים דיסלקטיים ומביאים לתוצאות המזיקות להערכה העצמית שלהם. אנשים דיסלקטיים מתוארים לעיתים קרובות כבעלי הערכה עצמית נמוכה או בעלי תפיסה עצמית שלילית. תיאורים אלה אינם מפתיעים מאחר והתלמידים הדיסלקטיים חווים לעיתים קרובות כישלונות אקדמאים ומקבלית תגובות שליליות בבית או בבית הספר.

 

תלמידים בעלי הערכה עצמית נמוכה עלולים להפגין חרדה ואי ביטחון ולפעול באופן פחות יעיל במצבי דחק וכישלון. ככל שתלמידים אלה חווים יותר את תוצאות קשיי הלמידה המסוימים שלהם, הם עלולים להיעשות פחות נלהבים ואופטימיים ובעלי ביטחון עצמי נמוך יותר. חשוב לזהות תלמידים הנמצאים בסיכון של התנסות בבעיות אלה ולפתח תוכניות התערבות על מנת לסייע להם להתמודד עם קשייהם.

 

פיתוח תקשורת יעילה בין תלמידים לבין אנשים אחרים המעורבים בחייהם, כגון הורים, בני גיל ומורים, הוא צעד חשוב לקראת הסתגלות יעילה בסביבתם. טיפול והוראה מתקנת צריכים למצוא את דרכם כדי להסיט לאחור את גלגלי הכישלון, להבטיח לתלמידים חוויות הצלחה, לסייע בבניית תחושת הערך העצמי שלהם ולהגביר את הביטחון העצמי. בניסיון להתמודד עם דרישות אקדמאיות משלמים התלמידים הדיסלקטיים מחיר רגשי, בשל הקושי והמצוקה שהם חווים כשעליהם לעמוד בדרישות הללו. אי הסתגלות חברתית-רגשית יכולה להיות תוצאה של מצב דחק מתמשך ומחריף שקשור לקשיי הלמידה, בייחוד כשאסטרטגיות ההתמודדות אינן יעילות ואף יוצרות בעיות חדשות.

 

טיפול יחידני או ייעוץ יכולים להיות יעילים כשהם ניתנים בשיתוף עם הוראה שמיועדת לצורכיהם המיוחדים של התלמידים. עם זאת, טיפול קבוצתי עשוי לעיתים להיות יעיל אף יותר מאשר טיפול פרטני, מאחר ובני גיל, בעיקר אלה החווים בעיות דומות, יכולים להיות מקור תמיכה טוב. טיפול קבוצתי ופרטני עשויים לעיתים קרובות להיות מומלצים על מנת להשלים זה את זה. כאשר מוענקת תובנה בטיפול פרטני, היא יכולה להיות מתורגלת בסביבה הבטוחה של קבוצה תומכת קטנה. לעיתים קרובות לתלמידים דיסלקטיים אין הזדמנויות רבות לדבר על הבעיות בהן הם מתנסים מבלי להיות נשפטים ומבוקרים. בעיות אלו כוללות לא רק בעיות בקריאה ובכתיבה אלא גם ביצירת קשרי חברות, תחושת בדידות, בושה ותסכול. תלמידים דיסלקטיים רבים מדווחים על קשיים בהבעת רגשותיהם ומחשבותיהם. הם חשים לעיתים קרובות תחושת בלבול מאחר ואין להם את הכישורים להביע באופן יעיל את רגשותיהם במילים. כמו כן, הם עשויים להתקשות להצביע על מקור הכעס והתסכול שלהם.

 

סיוע בפיתוח תחושות של מחויבות פנימית, שליטה ואתגר עשוי להיות שימושי עבור תלמידים דיסלקטיים בהתמודדות עם מצבי דחק. תלמידים עם תחושת מחויבות פנמית יוכלו למצוא את מצבי הלמידה משמעותיים יותר עבורם. רצוי שיהיו מעורבים באופן פעיל בבניית התוכנית החינוכית המסוימת שלהם ולא שתוצג בפניהם תוכנית מוכנה מראש. לתלמידים בעלי מחויבות פנימית יהיו גם הכישורים וגם הרצון להתמודד בהצלחה עם מצבי הדחק.

 

שליטה, פירושה שתלמידים דיסלקטיים מאמינים ופועלים כאילו הם יכולים להשפיע על מהלך האירועים. שליטה מאפשרת לתפוס מאורעות חיים מלחיצים רבים כתוצאות הניתנות לניבוי של הפעולות שלהם עצמם, וככאלה, כמושאים לתמרון והכוונה.

 

אתגר מבוסס על האמונה ששינוי, יותר מיציבות, הוא מצב נורמטיבי של החיים. מנקודת הראות של אתגר, מאורעות מלחיצים יכולים להיצפות מראש כהזדמנות וכתמריץ לגדילה יותר מאשר כסתם איום וביטחון. כך ניתן לעשות שימוש יעיל במחויבות פנימית, שליטה ואתגר בשיתוף עם תכניות חינוכיות מיוחדות, על מנת להפחית את מצבי הדחק שבהם מתנסים תלמידים דיסלקטיים

 

לסיכום, הורים ומחנכים אינם צריכים לתפוס את ההצלחה האקדמאית של תלמיד דיסלקטי כמספקת כשלעצמה. יש צורך לתת מענה לכל בעיה חברתית ורגשית הקשורה לדיסלקסיה.