לקות למידה לא-מילולית – אפיונים ודרכי טיפול

גילדה פלטי ועירית כהן

2007
 
יש להם זיכרון מילולי יוצא מן הכלל, אבל זיכרון חזותי דל. הם שמים לב לפרטים אבל מפספסים את התמונה השלמה. הם רוכשים את יסודות הקריאה במהירות, אך מתקשים בהבנת הנקרא, בעיקר של חומר חדש, ובקריאה בין השורות. יש להם מודעות פונולוגית גבוהה, וזיכרון טוב לצלילים ולמילים, אבל הזיכרון החזותי שלהם דל והם מתקשים לאיית מילים המכילות תבניות איות לא צפויות. הם סובלים מקואורדינציה נמוכה ולעיתים ממסורבלות מוטורית, וטובים בספורט אישי יותר מאשר בספורט קבוצתי. הם שוכחים להכין שיעורי בית, נראים שאינם מוכנים לשיעור, מתקשים לעקוב אחרי הוראות, אבל במשימות שבהן אינם מתקשים הם מתגלים כחרוצים, עקביים ומכוונים למטרה. הם מתקשים באינטראקציה חברתית, אבל יש להם חוש צדק חברתי ויושר אישי יוצאים מגדר הרגיל. מאשימים אותם בעצלות, חוסר שיתוף פעולה וגרוע מזה, אבל כל אלה רחוקים מהאמת. יש להם לקות למידה לא-מלולית (NVLD).
 
לקות למידה לא-מילולית תוארה כבר ב 1987 על ידי Rourke, אולם אינה מוכרת בקרב פסיכולוגים, מאבחנים ואנשי חינוך. ילדים שסובלים מ NVLD הם בעלי כישורים לשוניים טובים ולעיתים קרובות, בעיקר בגיליים הצעירים, הם נתפשים כמבריקים בשל יכולות הזכירה, אוצר המלים והקריאה הגבוהות שלהם. מכיוון שהלמידה בבית-הספר נמדדת בעיקר לפי ההבעה הלשונית – כתובה ומדוברת – של התלמידים, לעיתים הקשיים שלהם לא נחשפים לעיני ההורים או המחנכים בשנות לימודיהם הראשונות, או שקשייהם מצטיירים כהפרעות התנהגותיות ורגשיות בלבד, ולא כביטויים של ליקויי למידה. מאחר ולילדים עם לקות למידה לא- מילולית יש גם קשיים במיומנויות מוטוריות מסוימות, במתמטיקה, באינטראקציה חברתית ובתפקודים רגשיים מסוימים, חלקם מאופיינים כבעלי קשיים גרפו-מוטוריים, ליקויי למידה או קשיים רגשיים. עם זאת, לקות למידה לא-מילולית היא בעלת אפיונים ייחודיים שמבדילים אותה מהמכלול הרחב של ליקויי למידה.
 
אפיונים שכיחים של לקות למידה לא- מלולית:
 
לקות למידה לא מלולית כוללת מספר מאפיינים פוטנציאליים אשר ניתן לסווג לחמש קטגורית: 
 
חזותי מרחבי

קושי בזיכרון ודימוי חזותי
תפיסה מרחבית לקויה וקושי ביחסים מרחביים
מוטורי
קושי בקואורדינציה
בעיות שיווי משקל
קושי במיומנויות מוטוריות
אקדמאי
קושי במתמטיקה, הבנת הנקרא, כתב יד
קושי באיות תבניות לא צפויות
בעיה בארגון, פתרון בעיות, חשיבה מופשטת
נקודות חוזק: זיכרון מילולי ושמיעתי
חברתי
קושי להבין תקשורת לא-מילולית
חסר משמעותי בשפיטה ואינטראקציה חברתית
רגשי פחד ממקומות חדשים ומשינויים בשגרה
סיכון להתפתחות חרדה ודיכאון עם ההתבגרות

 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 

 (Rourke (1995 מגדיר את לקות הלמידה הלא-מילולית כמכילה שלש קבוצות של קשיים:
 
הפרעות נוירופסיכולוגיות:  קשיים בתפיסה חזותית ומישושית, בקואורדינציה פסיכומוטורית, בקשב חזותי ומישושי, בזיכרון לא מילולי, בהסקת מסקנות ובתפקודים ביצועיים. לעיתים קרובות קיים קושי במיומנויות גרפו-מוטוריות עדינות, ארגון חזותי-מרחבי, תפיסה מרחבית לקויה וקושי ביחסים מרחביים. כמו כן, עשוי להיות קושי בהיבטים מסוימים של דיבור ושפה. 
 
קשיים במיומנויות אקדמאיות:  הלמידה הפורמלית נפגמת בשל קשיים בחשיבה מתמטית, הבנת הנקרא וכתיבה. הקושי בחישובים וחשיבה מתמטית נובע מכך שהכישורים המתמטיים – יותר מאלה של הקריאה - בנויים על מושגים מרחביים ולא מילוליים. ה NVLD מלווה גם בקושי בהסקת מסקנות הפוגם בהבנת הנקרא. הכתיבה נפגמת הן ברמת עיצוב האותיות בשל השיבושים בכושר הגרפומוטורי, והן בשל איות לקוי הנובע מזיכרון חזותי נמוך קושי בהבנת הנקרא ובהיבטים מסוימים של השפה הכתובה, כתב יד מסורבל. כל אלה משפיעים גם על כתיבה חופשית ויצירתיות.
 
לקות חברתית-רגשית\ הסתגלותית:  הפרעות בתפיסה, בהדדיות ובהסתגלות חברתית. הילדים שסובלים מ NVLD מתקשים בקריאת שפת גוף שמהווה את עיקר התקשורת החברתית. יש להם קושי בהבנת רמזים בלתי מילוליים, בשפיטה חברתית ואינטראקציה חברתית. מבחינה רגשית הם נמצאים בקבוצת סיכון לחרדה, דיכאון ותבניות של התנהגות אובססית-קומפולסיבית. 
 
מהלך ההתפתחות של ילדים עם NVLD:
 
ילדים עם NVLD מאופיינים כבעלי התפתחות מוקדמת של דיבור, אוצר מילים וקריאה. עם זאת, בשל ליקויים בתחום החזותי והמישושי , הם עשויים להיות תינוקות שלא מפגינים חקרנות של הסביבה הפיסית שלהם. כמו כן, הם מגלים קשיים במוטוריקה עדינה (למשל, כפתור, שריכה, צביעה ציור, ומאחר יותר החלקה על סקטים) . מכיוון שההתפתחות המלולית שלהם ברמה גבוהה, היא עלולה להסתיר אתהעובדה שמדובר בילד עם לקות למידה. בכיתות הראשונות הם עשויים להתקשות בלימוד החשבון ועיצוב הכתיבה, אולם תפקודם הלימודי תקין בשל יכולתם המילולית הגבוהה. עם העליה בכיתות, מתחילים להתערב הקשיים הקוגניטיביים של חשיבה, הסקת מסקנות, פתרון בעיות והבעה כתובה ומשבשים את תהליך הלמידה. בכיתות הגבוהות, מצופה מתלמידים אלה להתמודד עם אסטרטגיות כתיבה, קריאה ומתמטיקה רבות ומורכבות יותר, ואף לסגל אסטרטגיות חברתיות מורכבות ומתוחכמות יותר. כמו כן, הם מצופים להתמודד בעצמם עם מטלות רבות ומורכבות יותר ללא עזרת מורים והורים. התקופה זו הם מתחילים "ללכת לאיבוד", מתקשים לקרוא טקסטים, לכתוב חיבור, לא מבינים בצורה נכונה את מוריהם ואת חבריהם לכיתה ולעיתים קרובות ניכר כי הם סובלים מחרדה בציבור וכעס בבית. 
 
חסרים ראשוניים ומשניים של ילדים עם לקות למידה בלתי מלולית:
 
לילדים עם לקות למידה בלתי מלולית מגוון מחסורים בתחום המרחבי-חזותי, חזותי-מוטורי, חושי ומוטורי. ברמה הבסיסית, הלקות כוללת בעיות בהבחנה ותפיסה חזותית ומשושית. הם מגלים קושי בהיבטים מרחביים של משימות. הם מתוארים כלומדים שמיעתיים טובים יותר מאשר חזותיים מאחר והתפקודים המלוליים-שמיעתיים שלהם טובים יותר מהחזותיים\משושיים. בנוסף, ילדים אלה מתוארים לעתים קרובות כפחות פעילים ומסתייגים יותר מחשיפה פיזית של הסביבה שלהם .(Rourke, 1989) חוסר החשיפה הפיסית הוא משני, ונובע מחוסר מיומנות בשימוש בקלט חזותי ומישושי. באופן מעשי, מאחר והם מפיקים מעט מידע מהסביבה, לעתים קרובות יעדיפו להמנע מאינטראקציה חזותית ומשושית. מחסורים משניים אלה מובילים למחסורים שלישיים - בזכרון לא מלולי, חשיבה אבסטרקטית, תפקודים בצועיים והיבטים מסוימים של שפה ודיבור. קשיים בבצוע אקדמאי, חברתי ורגשי הם תופעות לוואי של החסרים הראשוניים, המשניים והשלישיים.
 
אבחון:
 
אחד מהמאפיינים האבחוניים הבולטים של לקות למידה בלתי מלולית הוא פער משמעותי בין יכולת חשיבה מלולית (גבוהה) לעומת יכולת בצועית (נמוכה יחסית) במבחניIQ . הפער הבולט עשוי להיות מ-10 עד 40 נקודות. פער זה הוא תוצאה ישירה של הפער שיש אצל ילדים עם לקות למידה זו בין יכולות קוגניטיביות מילוליות גבוהות לעומת יכולות קוגניטיביות חזותיות-מרחביות, ומוטוריות נמוכות יותר. עם זאת, הפער במבחני IQ בלבד אינו דיאגנוסטי כאשר חסרות ראיות תומכות אחרות לקיום לקות זו. להלן רשימה של אפיונים השכיחים בקשר ילדים עם NVLD:
 
כשרים ונקודות חוזק:
 
נקודות החוזק של ילדים עם לקות למידה בלתי מלולית עשויות לכלול:
 
  • תפיסה וקשב שמיעתי טובים
  • זכרון שמיעתי טוב לצלילים, מילים וביטויים
  • יכולת מלולית גבוהה ושימת לב לפרטים
  • התפתחות מוקדמת של דבור ואוצר מלים
  • התפתחות מוקדמת של יכולות קריאה 
  • יכולת טובה של ניתוח ומודעות פונטית
  • יושר וחוש צדק יוצאים מגדר הרגיל
  • עקביות וכיוון למטרה
 
קשיים לימודיים עשויים לכלול:
 
קריאה וכתיבה:
 
  • קושי באיות של מלים על רקע קושי בזיכרון חזותי של תבניות איות לא צפויות (הם מאייתים בעיקר על בסיס שמיעתי)
  • קושי בהבנת הנקרא וקריאה בין השורות והבנה מלאה של בעיה
  • הרגלי עבודה לקויים – איטיות בלהתחיל ולסיים משימות
  • השענות על מיומנויות של שינון וקושי להתארגן, לנתח ולעשות סינתזה של אינפורמציה חדשה – ככל שהדרישות של התארגנות והחשיבה הגבוהה גוברות, הקושי שלהם הופך להיות מחליש ומתיש
 
מתמטיקה:
 
  • קושי במתמטיקה לתאר בעיני רוחם את הבעיה
  • קושי ליצור יצוגים מוחשיים ממספרים
  • קושי למקם מספרים מרובי ספרות
  • קושי בתרגילים אבסטרקטיים
  • קושי ליישם חוקים ידועים
  • בלבול של סמנים מתמטיים
  • קושי לקרוא גרפים מפות וטבלאות
  • קושי בחישובים הקשורים לזמן, כסף ומדידה.
 
מיומנויות חברתיות:
 
  • קושי בהתארגנות, במוטוריקה עדינה (למשל כיפתור, שריכת נעליים, החלקה על סקטים)
  • קושי בקריאת שפת גוף
  • קושי בקריאת הבעות פנים וטון דיבור
  • קושי בהבנת אינטונציה רגשית
  • קריאה לא נכונה וקושי בשפיטה של סיטואציות חברתיות המובילה לתגובות לא נכונות
  • דברנות מופרזת
  • קושי ליצור ולשמר קשרים חברתיים
  • קושי להתרגל לסיטואציות חדשות ושינויים בשגרה
  • קושי להצליח בספורט קבוצתי
  • חסר בהגיון פשוט ו "חכמת רחוב", לעיתים בצורה קיצונית
  • קושי בהתמודדות עם קבלת ביקורת
  • נטייה להמנעות והתבודדות חברתית
  • תלות בהורים ומורים כתומכים
  • מופנמות ובישנות
  • קושי וחוסר יכולת להביע רגשות
  • סיכון מוגבר להפנמת חרדה, פוביות, התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית
  • דימוי עצמי נמוך ותחושת בדידות גבוהה
 
 
הורים ומורים יכולים לסייע לילדים עם NVLD ללמוד באופן יעיל יותר מיומנויות אקדמאיות וחברתיות 
 
אסטרטגיות טיפול:
 
נקודות מרכזיות:
 
  • דע מה הילד מסוגל ולא מסוגל לעשות
  • הפק את המרב מנקודות החוזק של הילד ועבוד על נקודות החולשה
  • התבונן בילד בסיטואציות חדשות על מנת ללמוד כיצד הוא מתנהג ולסייע לו
 
בכיתה:
 
  • הבע במלים מה עליו לעשות, וכיצד עליו לתכנן ולהתארגן לקראת בצוע משימה. אל תסמוך על כך שהוא יפרש סיטואציה לא מילולית בעצמו.
  • אפשר לו מקום ישיבה קבוע
  • התאם לו ילד אחר כבן זוג קבוע לישיבה ולעבודה
  • תכנן עבורו משימות צפויות מראש – אל תפתיע אותו במשימות קשות לא צפויות
  • קודם דבר אליו ואחר כך הראה לו כיצד לבצע
  • בדוק כי הוא מבין
  • עבוד בעזרת חזרה ואימון
  • המנע מכתיבה מרובה
  • שים דגש על איכות ולא על כמות
  • אפשר לו זמן נוסף כדי להגיע ליעד
  • תן לו סימנים מילוליים כדי לנווט במרחב
  • אפשר יחידות לימוד קטנות וניתנות לביצוע
 
איות:
 
  • השתמש בחריזה ובמשחקי לשון
  • אפשר אימון מרובה של יחידות קטנות
 
הבנת הנקרא:
 
  • שאל שאלות מהקל אל הקשה
  • השווה את המסופר בטקסט עם חוויות וניסיונות של הילד
 
מתמטיקה:
 
  • קרא מספרים בקול
  • השתמש בחומרים שהוא יכול להסתדר איתם מבחינת רמת הקושי והכמות
  • השתמש במחשב ובאוזניות
  • תן הסברים מילוליים לגרפים
 
כתיבה:
 
  • הדגש את נקודת ההתחלה
  • אל תשנה את הכתב אם הוא קריא
  • אל תבקש מהתלמיד להעתיק את מה שכתב מדף אחד לשני
  • השתמש בהשמעה לטייפ, וכתיבה בעזרת מחשב ככל האפשר
 
התחום החברתי והרגשי:
 
  • תן כותרות מילוליות לכל היבטי התקשורת
  • אמור, כתוב וחזור על קודים חברתיים
  • תרגל צפיה בסיטואציות בטלוויזיה ללא קול, והבנת התקשורת על פי רמזים לא מילולים
  • הכן את הילד לסיטואציות חדשות על מנת למנוע תסכול
  • השתדל שיהיו לילד דמויות לחיקוי
  • תרגל ראית דברים מנקודת מבט של אחרים
  • השתמש בבית כמקום הבטוח ביותר לתרגול אסטרטגיות פיצוי
  • בסס את התגובה על מה שהילד עושה ולא על מה שהוא אומר
  • נסח את הציפיות שלך ממנו בבהירות
  • תן הסברים לוגיים לשינויים שעליו לעבור\לחוות
 
 
לסיכום, לקות למידה לא-מילולית היא תסמונת מורכבת וקשה לזיהוי ולאבחון בשל היותה מורכבת ממספר קשיים, חברתיים, רגשיים ואקדמאים. מכל האמור לעיל אפשר להסיק כי עבודה ממוקדת, הכוללת:
 
1. אבחון פסיכו-דידקטי מעמיק 
2. הבנת לקות הלמידה, מקורותיה ומרכיביה
3. התמודדות פעילה עם הקשיים הקוגניטיביים, האקדמאים, החברתיים והרגשיים 
 
 
כל אלה הם תנאים הכרחיים בדרך לסיוע לילד עם לקות הלמידה הלא מילולית להתמודד בהצלחה עם קשייו. עבודה עם ילדים כאלה, ועם הוריהם ומוריהם בתכניות של הוראה מתקנת, פתרון בעיות יעיל, ולימוד דפוסים להתאקלמות חברתית יעילה תלווה בשיפור בתפקוד הלימודי והחברתי ובתפיסה החברתית והרגשית.
 
 
 
מקורות:
 
 
Palti G: Non-verbal learning disability (NvLD): www.spld-matters.com/article6.html
 
Roman M.A: The syndrome of nonverbal learning disabilities: clinical description and applied aspects.
Cie.asu.edu/fall1198/roman/roman.html
 
Rourke, Byron P. (1989), Nonverbal Learning Disabilities: The Syndrome and the Model, NY: The Guilford Press.
 
Rourke, Byron P. (1993), Treatment Programme for the Child with NVLD, University of Windsor, Windsor, Ontario, Canada N9B 3P4
 
Rourke, Byron P. (Ed.), (1995), Syndrome of Nonverbal Learning Disabilities: Neurodevelopmental Manifestations, NY: The Guilford Press.
 
Stewart K. (2002) Helping a child with Nonverbal learning disorder or Asperger’s syndrome. JKP
 
Tanguay P. (2001) Nonverbal learning difficulties at home: a parents guide
 
Tanguay P. (2002) Nonverbal learning difficulties at School: educating students with NLD, Asperger’s and related conditions. JKP
 
 
: www.nldontheweb.org: מאמרים מהאתר: 
 
 
• Margaret J. Kay. NLD and the school age child.
 
• Patti Brace. What are nonverbal learning disabilities?
 
• Liza Little. The misunderstood child: the child with a non-verbal learning disability.
 
 
 
:הכותבות: 
 
דר' גילדה פלטי, פסיכולוגית, מאבחנת מומחית בכל סוגי ליקויי למידה ובהפרעות קשב
(ADD/ADHD). יועצת מומחית לליקויי למידה במכונים מובילים לדיסלקציה באנגליה ובבתי ספר ברחבי אנגליה. בעלת ניסיון רב באבחון ילדים עם NVLD. בעלת קליניקה לאבחון, יעוץ וטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ליקויי למידה.
 
עירית כהן MA, מאבחנת של קשיי למידה ספציפיים בעברית ובאנגלית ומומחית להוראה מתקנת באנגלית.
דוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת בריסטול, אנגליה. בעלת ניסיון רב בהוראה מתקנת ואבחון דידקטי. בעבר עבדה כמאבחנת ומדריכה במרכז האבחון וההדרכה של אגודת ניצן וכמורה ומאבחנת דידקטית בתיכון. כיום עובדת כמורה ומאבחנת ב"מרכז חדד" באוניברסיטת בר-אילן וכמרצה בבית הספר להשתלמויות מורים במכללת בית-ברל.
 
כל הזכויות שמורות למחבר. המאמרים ניתנים להדפסה לשימוש אישי ומקצועי, בתנאי שיודפס www.dyslexia.co.il ושם המחבר כמקור המאמר.
2007 Dyslexia.co.il ©