הערכה למטרת למידה

 

עירית כהן

מורה מתקנת לאנגלית ומאבחנת דידקטית

תיכון בן גוריון, נס ציונה

 

 

 

ההפרדה בין הלמידה בכיתה והמבחנים הובילה לעיוות הקשר בין הסיבה (הלמידה) והתוצאה (הצלחה במבחן) והפיכת הלמידה לתהליך שמטרתו העיקרית, בעיקר בתיכון, היא הצלחה במבחנים. העיוות הזה יעיל לעיתים לטווח הקצר, אבל הוא אינו תהליך חינוכי, במובן זה שהוא מייצר לומדים שאין להם מוטיבציה פנימית ללמידה. הערכה מעצבת, שמטרתה העיקרית היא קידום למידה, ולא רק מדידה ודיווח, משולבת בהוראה עצמה ומייצגת התחלה או שלב בתהליך הלמידה, ולא את סופו או את מטרתו.

 

מחקרים מצאו, כי הערכה מעצבת הבנויה כחלק מתוכנית ההוראה בכיתה נתפסת על ידי מורים ותלמידים כנעימה יותר, פחות מאיימת ויעילה יותר למטרות למידה מאשר ההערכה המסורתית של מבחנים כתובים. הסיבה העיקרית לכך, היא שהערכה מעצבת הנעשית כחלק מהשיעור, מגבירה בקרב התלמידים את המוטיבציה להיות במיטבם בכל שיעור. מחקרים שנעשו באמצעות צפייה בשיעורים בהם התקיימה הערכה מעצבת, מצאו כי עצם העובדה שהמורה כתב בכל שיעור כמה משפטים במחברתו על מספר תלמידים, גרמה לתלמידים לתקן עצמם תוך כדי מתן התשובות ולהתאמץ יותר במהלך השיעור (Gardner & Rea Dickins, 2002).

 

קבוצה של אנשי מחקר בתחום החינוך, מאוניברסיטאות בריסטול, ויילס, קמבריג', לונדון ועוד (Assessment Reform Group), שמה לעצמה למטרה להביא עדויות מחקריות על הערכה למטרת למידה, עבור הקהילה החינוכית. החוקרים הללו תופסים את המושג של "הערכה למטרת למידה" כתהליך של חיפוש וניתוח עדויות, שבעזרתן מתאפשר למורים ולתלמידים לדעת היכן נמצאים הלומדים בלמידתם, להיכן הם צריכים להגיע ומהי הדרך הטובה ביותר כדי להגיע לשם.

 

להלן עשרה עקרונות אשר נוסחו ע"י “Assessment Reform Group”, ושמטרתם לשמש כקווי יסוד לתכנון ויישום הערכה למטרת למידה:

 

הערכה למטרת למידה צריכה להוות חלק מתכנון ההוראה והלמידה:  תכנון השיעור ע"י המורה צריך לספק הזדמנויות ללומד ולמורה גם יחד להשיג מידע על התקדמות התלמיד לכיוון מטרות הלמידה ולהשתמש במידע זה. בתכנון ההערכה יש לעשות שימוש באסטרטגיות המבטיחות שהתלמידים יבינו את המטרות שאותן הם רוצים להשיג ואת הקריטריונים על פיהם מוערכת עבודתם. יש צורך לתכנן כיצד התלמידים יקבלו משוב, כיצד הם ייקחו חלק בהערכת הלמידה שלהם עצמם וכיצד תינתן להם עזרה להתקדם בעתיד.

 

הערכה למטרת למידה צריכה להתמקד בכיצד תלמידים לומדים:  כאשר מתוכננת הערכה וכאשר הממצאים שהיא מספקת מפורשים, תהליך הלמידה צריך להיות במחשבתם של הלומד ושל המורה כאחד. על המורה לדאוג לכך שתלמידיו יהיו מודעים לאיך הם לומדים, כפי שעליהם להיות מודעים למה הם לומדים.

 

הערכה למטרת למידה צריכה להיות מוכרת כחלק מרכזי מתהליך ההוראה בכיתה:  הרבה ממה שמורים ותלמידים עושים בכיתה יכול להיות מתואר כהערכה. מטלות ושאלות מניעות לומדים להדגים את הידע, ההבנה והמיומנויות שלהם. מה שתלמידים אומרים או עושים נצפה ומפורש, וההערכה נעשית לגבי כיצד הלמידה יכולה להשתפר. תהליכי ההערכה הללו הם חלק חיוני מעבודה יומיומית בכיתת הלימוד ומערבים את המורים והתלמידים כאחד במחשבה, דו שיח וקבלת החלטות.

 

הערכה למטרת למידה צריכה להיתפס כמיומנות מקצועית מרכזית עבור מורים:  למורים דרושים ידע ומיומנות מקצועית על מנת לתכנן הערכה מעצבת, להתבונן בלמידה, לנתח ולפרש ראיות של למידה, לתת משוב ללומדים ולתמוך בהערכה העצמית שלהם. יש לעודד מורים לפתח מיומנויות אלו לכל אורך ההתפתחות המקצועית שלהם. 

 

הערכה למטרת למידה צריכה להיות רגישה ובונה מאחר ולכל הערכה יש השפעה רגשית על התלמיד:  על מורים להיות מודעים להשפעה של הערות וציונים על ההתלהבות והביטחון העצמי של התלמידים. הערכה צריכה להיות בונה ככל האפשר במשוב שהיא מספקת. הערות שמתמקדות בביצוע מטלת הלמידה ולא בתכונותיו האישיות של התלמיד, הן יותר בונות ללמידה ולמוטיבציה. 

 

הערכה צריכה לקחת בחשבון את חשיבות המוטיבציה של התלמיד:  הערכה למטרת למידה מטפחת מוטיבציה בכך שהיא שמה דגש על התקדמות והישג יותר מאשר על כישלון. השוואה עם אחרים המצליחים יותר, סביר להניח שלא תעורר מוטיבציה בלומדים, ואף עלולה להוביל לנסיגה מתהליך הלמידה בתחומים בהם נגרם ללומד לחוש שהוא גרוע. מוטיבציה יכולה להישמר ולהיתמך ע"י שיטות של הערכה מעצבת ובונה אשר שומרות על האוטונומיה של הלומד ומאפשרות לו בחירה מסוימת. 

 

הערכה למטרת למידה צריכה לקדם מחויבות למטרות הלמידה והבנה של הקריטריון שבאמצעותו מטרות אלה מוערכות:  על מנת שתתקיים למידה אפקטיבית, לומדים צריכים להבין מה הם מנסים להשיג ולרצות להשיג זאת. הבנה ומחויבות באות כאשר לתלמידים יש חלק מסוים בהחלטה על המטרות ובזיהוי הקריטריונים להערכת ההתקדמות. תקשורת בין לומדים ומורים לגבי קריטריונים של הערכה כרוכה בדיון עליהם ובשימוש במונחים שהתלמידים יכולים להבין, תוך מתן דוגמאות כיצד ניתן לעמוד בקריטריון הלכה למעשה, וכן תוך מעורבות התלמידים בהערכה עצמית ובהערכת חבריהם. 

 

לומדים צריכים לקבל הנחייה בונה כיצד להשתפר:  לומדים זקוקים למידע ולהנחיה על מנת לתכנן את הצעדים הבאים בלמידה שלהם. מורים צריכים להצביע על נקודות החוזק של הלומד ולייעץ לו כיצד לפתח אותן, להיות בהירים ובונים לגבי כל נקודת חולשה וכיצד ניתן לטפל בה, ולספק הזדמנויות עבור הלומדים להשתפר תוך כדי עבודתם.

 

הערכה למטרת למידה מפתחת את יכולתם של הלומדים להערכה עצמית:  ללומדים עצמאיים יש את היכולת לחפש ולהשיג מיומנויות חדשות, ידע חדש והבנות חדשות. הם מסוגלים להיות מעורבים בחשיבה עצמית ולזהות את הצעדים הבאים בלמידה שלהם. מורים צריכים לצייד לומדים בתשוקה וביכולת לקחת אחריות על הלמידה שלהם באמצעות פיתוח מיומנויות של הערכה עצמית.

 

הערכה למטרת למידה צריכה להכיר את הטווח המלא של הישגי הלומד:  יש לעשות שימוש בהערכה לשם למידה על מנת לקדם את כל ההזדמנויות של הלומדים ללמוד, בכל התחומים של הפעילות החינוכית. הערכה למטרת למידה שואפת לאפשר לכל הלומדים להשיג את המרב שהם יכולים ומכירה במאמציהם.